לעיתים קרובות, המעסיק בוחר לשלם את שכר העובד באופן כזה שחלק נכבד מהשכר משולם כתוספת לצד שכר היסוד. הבעיה העיקרית שנוצרת במקרים אלו היא נושא החשבת אותן תוספות כשר עבודה לצורך הפרשות ותשלום זכויות סוציאליות. במילים אחרות, קיימת דילמה לא פשוטה האם ניתן לכנות את אותן תוספות כשכר עבודה וממילא לשלם עליהן את כל הזכויות, כמו שיש לעשות בשכר עבודה. מהו בונוס? עמלה? פרמיה? יש בכלל הבדל? נעשה קצת סדר.

הגשת תביעה בבית הדין לעבודה – מידע לעובד בית הדין לעבודה הנו הערכאה היחידה המוסמכת לדון בעניינים הקשורים ביחסי עובד ומעסיק ובעניינים נוספים שנקבעו בחוק ובתקנות כגון, ערעורים על החלטות מסוימות של הביטוח הלאומי, מספר מצומצם של סעיפים מפקודת הנזיקין ועוד. עובד שנקלע למצב בו לא משולמות לו זכויותיו הכספיות ו/או הופרו כלפיו חוקי עבודה כאלה ואחרים (למשל - פיטורין בהריון), רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה המצוי במחוז

תביעות המוגשות מצד עובדים הן עניין שכיח כיום ומעסיקים רבים עומדים בפני סיטואציה של תביעה בבית הדין לעבודה לא פעם במהלך חיי העסק. בין אם מדובר בחברה בע"מ ובין אם מדובר בעוסק מורשה, עמותה או גוף אחר המעסיק עובדים, מעסיק שעיניו בראשו ידאג לבצע פעולות מניעה והקטנת נזקים. פעולות אלה כוללות, הנהלת חשבונות אפקטיבית, ייעוץ משפטי לפני ביצוע פעולות כמו פיטורין, הרעת תנאים, צמצומים וכדומה

החל משנת 2008, מועד פרסום צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה במשק, חלה חובה על המעסיקים במדינת ישראל להפריש לעובדיהם הפרשות פנסיוניות החל מגיל 21 והלאה. הפרשת המעסיק לגמל עומדת על 6.5% משכר העובד, זאת לצד חובת העובד להפרשה של 6% ולצד חובת המעסיק להפריש 6% על חשבון פיצויי פיטורין. את ההפרשות מחשבים משכר היסוד ו/או מרכיבי השכר הנחשבים לצורך חישוב פיצויי פיטורין ועד השכר הממוצע במשק.

סעיף 9א לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954, קובע כך: לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות".

זכות השימוע אינה זכות חוקית והיא נלמדת מהלכה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה, שהגיע בין השאר למסקנה כי עובד לא יכול להיות מפוטר בלא שניתנה לו הזדמנות נאותה להתגונן ולטעון את טענותיו בפני המעסיק ובכלל. לפיכך עובד שוויתר בכתב על זכותו לשימוע לא יוכל לטעון לאי עריכת שימוע לאחר מכן. אופן עריכת השימוע מכיל מספר כללי יסוד שנקבעו בפסיקה, כללים שעוסקים בעיקר בחובה להבטיח את זכות הטיעון של העובד

עובד שפוטר מעבודתו זכאי לפי חוק פיצויי פיטורין תשכ"ג - 1963, לתשלום פיצויי פיטורין. פיצויי הפיטורין הנם זכות סוציאלית קוגנטית, פירושו של דבר שזכות זו הנה בלתי ניתנת להתניה והיא חובה חוקית. פיצויי הפיטורין אמורים להיות משולמים לעובד ביום סיום העסקתו בפועל, או עד מועד שנקבע בהסכם קיבוצי או אחר לתשלום פיצויים (איחור של 15 ימים ומעלה עשוי לגרור חיוב הלנה של פיצויי הפיטורין).